לתרומה

העולם הבא עלינו לטובה

אנחנו נמצאים בתקופה היסטורית בה מתרחשים שינויי תודעה משמעותיים. אנו נעים לעבר שינוי כללי המשחק, ושינויי החקיקה מפלגים את העם ויוצרים אי וודאות לגבי עתיד המדינה.
במאמר זה אין לי כוונה להתייחס למחלוקת בעד רפורמה או נגד רפורמה, אלא לדבר על התמונה הרחבה יותר של המהלך התודעתי מחקר חכמת ההמונים. המהלך שקורה הוא לא רק מקומי, גם בצרפת, טוניס, אירן, סוריה ומקומות אחרים בעולם ישנם עימותים בין שוטרים לבין מפגינים. חוסר האמון בין האזרחים למערכות השלטון מחריף בשנים האחרונות ומגיע לנקודת רתיחה. שחיטות שלטונית, מנהיגות שמבססת בעיקר את מעמדה ומונעת מתוך אינטרסים אישיים ולא שליחות ציבורית.
יוקר המחייה, ביטחון אישי, שירות לקוי לאזרח ותרבות מטריאליסטית שאין בה חזון ותקווה, יוצרים נתק בין הריבון לאזרחים.
יש מי שינסה לקשר זאת לימין ושמאל, מגדריות, עדתיות או ישראל א' וישראל ב'. כל זה הינו תעתוע שתפקידו להפנות את התסכול אחד כנגד השני ולאפשר את ביסוס מעמדו של השליט ע"י הפרד ומשול.

עד כה בוודאי שלא גיליתי לכם משהו חדש, שכן כולנו שותפים לחוויה באיזשהו אספקט ביומיום שלנו.
הדבר החשוב להיווכח אליו הוא שכל זה נחזה ע"י מדענים מובילים, אנשי רוח ומקובלים לפני עשורים ואף מאות שנים קודם.
וכיום גם באו"ם מבינים שאין מנוס ונדרש פתרון מחוץ לקופסה כדי להמשיך את הקיום האנושי.

ד"ר ברוס ליפטון תיאר את בני האדם כתאים בתוך גולם. כאשר האנושות בשלב גדילת הזחל יש צמיחה ושגשוג, אך כאשר הזחל מגיע לשיא גודלנו נפסקת הצמיחה והגדילה. התאים חשים בחוסר המשאבים שתמיד הזינו אותם, ותהליך הגוויעה של התאים המתוסכלים מתחיל לייצר כאוס. אך יחד עם זאת ישנם תאים שמבינים שיש צורך בשינוי והם מתחילים להערך לשלב הבא של האבולוציה. המעבר בין הזחל לפרפר איננו לינארי אלא מתרחש בנקודה סינגולרית בה מתקיימת קפיצה קוונטית ממצב אחד למצב השני. מי שמזהה את השינוי ולא נאחז במצב הקודם, מצליח לעבור שינוי תודעתי עד כדי שינוי מהותי, ופורש כנפיים כפרפר חופשי. מי שנאחז במצב הישן חווה קושי ותסכול בדרך ללא מוצא.

הפילוסוף פייר דה שרדן ציין זאת לפני 83 שנה כנקודת האומגה "לאחר שהאנושות תגיע לגבול של המורכבות המאורגנת היא תבצע קפיצה לרמה גבוהה יותר של סינגולריות בה תהיה ישות אחת בעלת מודעות-על."
האינטליגנציה המלאכותית, מערכת החוקים המורכבת והגלובליזציה מביאה אותנו לגבול המורכבות המאורגנת שכבר איננה יכולה לספק את הפיתרון שכן כפי שטען אלברט איינשטיין אשר לא ניתן לפתור בעיה מתוך אותה גישה שיצרה אותה.
ומשום כך איננה יכולה באמת לספק פתרון למשבר האקלים, להגירה ממדינות מתפתחות למפותחות, הפער הגדל בין עשירים לעניים,  ועוד.

מקור הבעיות על פי פול גילדינג נובע מעיקרון משוגע "צמיחה אינסופית בפלנטה שהיא סופית". ע"פ תחזיותיו מ 2012 יוקר המחייה יעלה ובעקבותיו יגדל הפער בין עשירים לעניים, יהיו יותר מלחמות בין מדינות על משאבים, התסכול של האזרחים יגיע לנקודת שיא שיוביל לכאוס ואלימות ברחובות. עברו מעל 10 שנים ואנחנו חווים מלחמה באוקרינה, אקלים קיצוני, פער גדל בין עשירים לעניים וגם פער בין מדינות עשירות לעניות שיחד עם גלובליזציה מוביל לבעיות הגירה. פגיעה קשה בביטחון האישי מטרור, מאבק בין משפחות פשע, חיכוכים בין אזרחים על חנייה ועל מחלוקת פולטית. כל עוד נמשיך עם הרעיון המשוגע שתרבות הצריכה והגישה המטריאליסטית יכולה לצמוח עד אינסוף, מצב זה רק יחמיר ויביא למצב שלצאת לרחוב יהיה מסוכן. בהרצאת דט גילדינג הציגה תמונה של אלימות בזיזה וכאוס ברחובות, נראה כמו סיוט. אך צפינו בזה בצרפת לא מזמן, נראה שזה לא כל כך רחוק.

אפשר לומר שאין קשר בין כל האירועים שציינתי ושלכל מאורע יש סיבה אחרת. אך ברמה התודעתית דוגמאות אלו מצביעות על אסקלציה של תופעות גלובליות שהאירועים שאנו חווים בארצנו הן חלק מהתמונה הגדולה.

הדיון על סעיפי הרפורמה המשפטית בעד או נגד מתעמקים בפרטים אך מפספסים את התמונה הגדולה יותר שקשורה להנחות הייסוד שלנו. הוויכוח בין דמוקרטיה לדיקטטורה מניחה שאלו שתי האפשרויות היחידות. להיאחז בקרנות המזבח של הדמוקרטיה הנציגית כפי שירשנו מהבריטים בקום המדינה לא בהכרח הפתרון האופטימלי. אבל גם גוף נבחר עם אפשרויות שליטה בלתי מוגבלות ללא מנגנוני הבלימה יוצר עריצות רוב ופגיעה זכויות אזרח.

לא רק אנשי מדע צפו את המגמה לעבר נקודה סינגולרית שבה האנושות תעמוד מול צומת דרכים וכל אדם יצטרך לעשות את הבחירה בין מציאות של כאוס ואי-יציבות ובין יצרת עולם חדש ובריא יותר. מהמהפכה התעשייתית עד היום בעידן הקפיטליזם נעשו התפתחויות משמעותיות שהביאו את האנושות להתקדמות טכנולוגית מדהימה, אך ה- AI, תרבות הצריכה, הגלובליזציה והתיעוש מאלצים אותנו לבחון מחדש את הגישה. הגענו לנקודת קצה ועלינו לצעוד לעבר תקופה חדשה הדורשת מאיתנו שינוי תודעתי מהותי ולא רק רפורמה כזו או אחרת. גם המקובלים לפני מאות שנים תארו זאת באופן מופלא בספר הזוהר. המקובלים תארו זאת כעולם הבא ואת הנקודה הסינגולרית כגאולה.

העולם הבא מתואר בנרטיב הנפוץ כמעבר בין העולם הזה בו אנו חיים לעולם שמעבר למוות בו נעשה דין בין גן עדן לגיהינום.
גן עדן מוצג כמציאות אוטופית בה חיים כאדם וחווה ללא סבל וגיהנום כפי שחיו ״גֵּי בֶן הִנֹּם״ בה הקריבו ילדים לאל מולך.
נקודת האי-רציפות המכונה גאולה מצויינת כמעבר ממצב של "דם ואש ותמרות עשן" למצב תודעתי של "וכיתתו חרבותם לאתים ולא יישא גוי אל גוי חרב". ארכיטיפיים אלו נתפסים כמפחידים מצד אחד או אוטופיים ובלתי ניתנים להשגה מצד שני, אך עלינו לזכור שהטראומות שעברנו כעם מתחילות להירפא אחרי 75 שנה. חילוף הדורות והזמן הינם ריפוי קולקטיבי ולכן עם קום המדינה יכולנו רק לקוות להיות עם חופשי בארצנו, אך עדיין לא לצאת לחירות אמיתית של עם שחזר לארצו. בעל הסולם ציין בפני בן גוריון שקל יותר להוציא את היהודי מהגלות, מאשר להוציא את הגלות מהיהודי. ואכן זמן הריפוי נדרש בשביל שנוכל לקיים את הייעוד שלנו כאור לגויים.

עבור המקובלים שחיו לפני מאות שנים התקופה שבה אנו חיים מתרחשת לאחר המוות בגילגול הנשמה, אך עבורנו בדור זה, כפי שמופיע בספר הזהר העולם הבא הוא העולם שבא אחרי העולם שבו המניע הוא אגואיסטי. הגאולה היא נקודת שינוי תודעתית ממצב של אגוסיסטם למצב של אקוסיסטם. גוף האנושות כמו הגוף שלנו מורכב מתאים, אגוסיסטם זה שכל תא פועל מתוך רצון לעצמי והישרדות אינדווידואלית בעוד שבאקוסיסטם התאים פועלים לטובת הגוף. כאשר נצליח לקיים בארצנו אקוסיסטם כאיש אחד בלב אחד, נהייה אור לגויים.

המקובלים מתארים את נקודת השינוי התודעתי ומה נדרש לעשות בגשר הזה שבין העולם הזה לעולם הבא.
יתר על כן, מוסבר בספר הזוהר כיצד חברה מתוקנת צריכה להתקיים כחברת בר-קיימא.

אם נרצה לראות דוגמא לחברה כזו יש ללכת כדבריו של שלמה המלך אל הנמלה. מושבת הנמלים מתנהלת כסופר-אורגניזם. סופר-אורגניזם זה אורגניזם בדיוק כמו גוף האדם בו התאים פועלים כאלטרואיסטים לטובת הגוף ולא לטובת עצמם.
בגוף שלנו יש תופעה בה קבוצת תאים פועלת לטובת עצמם וצורכים ללא שובע את כל המשאבים סביבם, תאים אלו מכונים תאים סרטניים. תודעת האגו שלהם מתפשטת ללא שאת עד שהגוף מת. במושבת הנמלים לא נמצא נמלה המתחרה בחברותיה או נלחמות אחת בשנייה כפי שהתאים בגוף במצב בריא לא נלחמים אחד בשני, אלא משתפים פעולה לטובת האינטרס המשותף. חוקרים שבחנו את מושבת הנמלים לפני מאות שנים ניסו להשליך את התודעה שהם מכירים על מושבת הנמלים ולכן כינו את הנמלה הגדולה ביותר כמלכה השולטת בשאר הנתינים בממלכה. כיום אנו יודעים ע"פ מחקרים שנעשו שה"מלכה" היא למעשה איבר הרוויה בגוף הסופר-אורגניזם ואין שולטים ונשלטים במושבה.

שכשקבוצת נמלים נתקלת במכשול או בעיה, הן לא מחכות לאישור או החלטה של המלכה, אלא מוצאים יחד פתרון המשרת את האינטרס המשותף וממשים אותו. המשך הפסוק במשלי בו שלמה המלך שולח אותנו ללמוד מהנמלה הוא מציין "כי אין לה קצין, שוטר ומושל". הנמלה מונעת מתוך אחריות להמשך קיום המושבה גם לאחר מותה ואין היא צריכה גורם שיחליט עבורה או מנגנון שיאכוף את ההחלטה. הנמלה היא יצור חופשי המחויב לגוף שהיא חלק ממנו.
ממחקר האבולוציה אנו יודעים היום שהנמלה בראשית דרכה חייה כאינדיבידואלית וכחלק מההתפתחות הטבעית שלה היא עברה שינוי תודעתי לחיי קהילה במושבה שהיא סופר-אורגניזם.

נבדל האדם מהנמלה כיוון שלאדם יש את הבחירה הוא נברא בצלם הבורא ולכן המציאות שלו היא פרי הבריאה שהוא יוצר מתוך התודעה בה הוא נמצא. בשונה מהנמלה או הדבורה עלינו לבחור לעשות את השינוי והוא לא נכפה עלינו מתוך כוח עליון.

הדרך לעבור בין מצב תודעתי של אגו המונע מתוך דאגה לעצמו לבין תודעת אקו שהדאגה היא לכלל שהיא אלטרואיסטית חייבת להיות בהדרגה כפי מציינים המקובלים בספר הזהר. השלב הראשון הוא שמניין, עשירייה, יקיימו התכוללות וישאפו ליצור סופר-אורגניזם. העשיריות מתפשטות כשרי עשרות, שרי מאות ושרי אלפים. היעד הוא 60 ריבו, 600,000 איש ואישה.

בכל היסטוריית האנושות בני האדם הצליחו ליצור פעם אחת בלבד מצב בו 60 ריבו מקיימים כאיש אחד בלב אחד. מצב חד פעמי זה נוצר במעמד הר סיני ושם התחיל תהליך תודעתי של יציאה לחירות שנמשך 40 שנה במדבר. משה ידע שאם העם יגיע לארץ ישראל עם התודעה שהוא יצא ממצרים לא תתקיים האומה הבריאה הנחוצה, ולכן משך את המסע במדבר 40 שנה.
מדינת היהודים שהוקמה אחרי 2000 שנה של גלות לא עברה תהליך תודעתי ברגע הקמתה. היה צורך מידי לתת פתרון ליהודים שברחו מהאנטישמיות ושרדו את השואה. בתהליך מזורז זה שנולד מתוך צורך והכרח גרם לאימוץ שיטות ממשל מהגויים ושיטת הממשל במדינת ישראל היא תולדה של השילטון הבריטי שהוחלף על ידי הציונים. מאז עברו 75 שנה, דורות חדשים נולדו במדינה החדשה, התקבצו גלויות שונות עם תרבויות מגוונות והיה צורך בזמן ליצור את החיבור בין התרבויות השונות. רק היום אחרי תקופה של מיזוג גלויות ואיחוד התודעה הקולקטיבית אנו יכולים לעשות את השינוי המתבקש.
כמדינה המכילה תרבויות של מזרח ומערב, לאומים שונים ונציגות של הדתות השונות מעבר לתודעה חדשה תודעת אחדות המקיימת ואהבת לרעך כמוך כסופר-אורגניזם. אין לנו חוקה ואנחנו במצב שברירי, אך מצב זה יכול להיות יתרון ליצירת חברה מתוקנת שתהווה דוגמא ומופת לעולם כולו כנאמר אור לגויים.

בשלב המעבר לכל אחד מאיתנו יש בחירה להיאחז בתודעה של העולם הזה ולחוות מציאות שפניה לכיוון גיהנום או לשחרר את התודעה ששירתה אותנו עד היום, להודות לה ולנוע לעבר תודעה חדשה כפי שהפרפר יוצא מהגולם ופורש כנפיים.
נדרשת חשיבה פתוחה, חיים מתוך חיבור לתודעה הקולקטיבית, הבנת התמונה הגדולה, הסתגלות ויצירת השלב החדש.
הפתרונות לא ימצאו ע"י סימון אשמים או צפייה שמישהו אחר ישא באחריות, כי אם ע"י אותם imagnery cells  המתעוררים בחברה שיחד וע"י חכמת ההמונים יובילו ויצרו את ה"פרפר".

ביבליוגרפיה

  1.  "The phenomenon of man", Pierre Teilhard de Chardin – Library of Congress Catalog" Record. Library of Congress.
  2. "The 17 Goals", United Nations Department of Economic and Social Affairs – Sustaina Development
  3. "Agenda 21", United Nations Conference on Environment & Development Rio de Janerio, Brazil, 3 to 14 June 1992 – Agenda21
  4.  "The Self-Organizing Exploratory Pattern of the Argentine Ant", Deneubourg JL – Journal of Insect Behavior
  5. "The Rise of the Butterfly",  Bruce Lipton – YouTube
  6. "We cannot solve our problems with the same thinking we used when we created them", Albert Einstien – Quotespedia
  7. "The Earth is full", Paul Gilding – TED2012
  8. "לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם: אשר אין-לה קצין שטר ומשל", משלי ו' פסוקים ו'-ז' he.wikisource
  9. "מתן תורה עם ביאורים", בעל הסולם הערות וביאורים מאת רבי אברהם מרדכי גוטליב שליט"א – דברי שיר
  10. "ד"ר חגי פולקמן "בדרך לגאולה – WeAct
  11. "ד"ר חגי פולקמן "שיחה עם הרב מרדכי אברהם גוטליב – WeAct
  12. "ד"ר חגי פולקמן "המדע בדרך ללא מוצא – WeAct
  13. המטרה אמת , ד"ר חגי פולקמן "ובחרת בחיים"