תקשורת מקרבת תומכת ביעילות ובהגברת הנעימות ומרחיקה אגרסיביות וקונפליקטים. מכון מדע ותודעה מחובר לקו הזה, הן בהיכרות של מחקרים מובילים והן בתודעה רחבה ועמוקה המסוגלת להכיל חילוקי דעות, אי הסכמות, זוויות שונות ועדיין לקרוא לתהליך של חיבור, בדיקה, חשיבה ביקורתית המכוונת לשפר את החיים שלנו במדינה היקרה הזאת.
מהותה של תקשורת מקרבת היא הכרות עם פרוטוקול סדיר לניהול דיאלוג ושיחה באופן המגדיל את הסיכוי לחיבור והבנה בין אנשים. היום, אולי יותר מתמיד, אנו זקוקים לאמץ את המנגנון הזה כדי למצוא דרכים להתרחק מקיצוניות, מהתלהמות ולחבור למכנה משותף ומחבר.
תקשורת מקרבת זוהי שיטה וותיקה אשר פותחה בשנות ה-60 של המאה הקודמת בידי ד"ר מרשל רוזנברג. המודל מכונה בקיצור NVC- Non Violent Communication. כמה אנו זקוקים לתקשר ממקום כזה, שמסוגל להיות נוכח, להקשיב, להיפתח לדעות שונות ולהדגיש את המחבר על פני המפריד, את המקובל והמוסכם על פני המרחיק והמקטלג.
ד"ר מרשל כתב את עבודת הדוקטורט שלו על דפוסי התנהגות המובילים לאלימות, באוניברסיטת מישיגן. כילד למהגרים, ילד יהודי יחיד בשכונה בה גדל בדטרויט הוא סבל רבות מאלימות ובריונות בילדותו. למעשה, הוא פיתח שיטה מהמקום של הכאב שלו.
תקשורת מקרבת תומכת ביעילות ובהגברת הנעימות ומרחיקה אגרסיביות וקונפליקטים. מכון מדע ותודעה מחובר לקו הזה, הן בהיכרות של מחקרים מובילים והן בתודעה רחבה ועמוקה המסוגלת להכיל חילוקי דעות, אי הסכמות, זוויות שונות ועדיין לקרוא לתהליך של חיבור, בדיקה, חשיבה ביקורתית המכוונת לשפר את החיים שלנו במדינה היקרה הזאת.
תקשורת מקרבת מביאה עימה רבדים חדשים לתוך השיח, את החלקים הרכים, המדויקים והתואמים התומכות במערכות יחסים אישיות ומקצועיות. ישנה כאן הזמנה של מובילי המכון לשיח מהסוג הזה, לשיח שמדגיש שהמחבר עולה על המפריד, שהחושב אחרת אינו אויב ואינו בוגד, שזווית שונה משלנו אינה בטעות מקורה, או בחוסר חוכמה. לכן חשוב להיפגש, לבחון, לדייק- כי הסכנה כאן גדולה, והנזק כבר נערם.
תקשורת מקרבת מכוונת לטיפוח עמוק יותר של אדם עם עצמו ועם אחרים על ידי הפחתה של ביקורתיות, שיח שלילי, חיבור לחיוביות, הטמעה של פסיכולוגיה חיובית וזיהוי קשת של צבעים וניואנסים במצבים שונים תוך כדי התאמת התגובה לכל מצב ומצב. עדיין לא מאוחר לאמץ גישה כזאת, גישה שצוות מכון מדע ותודעה מכוון אליה, יוצא בקול קורא להתנהגות שונה, לתקשורת שונה, להכלה ולהבין את המחיר שנמצא כאן על המאזניים.
מסקנתו של רוזנברג הייתה שהסיבה העיקרית לתקשורת שיש בה אי הבנה, נוקשות, אי נעימות וריב, היא מתוך תפיסה מוסרית רווחת שיש טובים ורעים, התנהגות מוסרית והתנהגות לא מוסרית, התנהגות נורמלית או התנהגות לא נורמלית.
מתוך גישה זאת יש טובים וצודקים ורעים וטועים, התנהגות נכונה או לא נכונה, נורמלית או לא נורמלית. גישה זו מראה שכאשר מפריע משהו לאנשים הם מסווגים עצמם כטובים וצודקים ואת האחרים בצד של הרעים והטועים. זה חוסם את ערוצי התקשורת, מייצר נוקשות בשני הצדדים, מעלה את דרגות האלימות השונות ומלבה את הסכסוכים והקונפליקטים. בצורה קיצונית זה מוביל לאלימות פיזית ואף קשה וקטלנית.
תקשורת מקרבת מהווה שיטה יעילה לפיתוח סובלנות והקשבה, כאשר מביאים לידי ביטוי וביצוע את המודל היישומי לפתרון קונפליקטים בדרכי שלום.
השיטה של תקשורת מקרבת מורכבת משני היבטים משלימים:
1. שידור.
2. קליטה.
השידור מהווה החצנה מקרבת, ביטוי עצמי בצורה שמקרבת אנשים ולא מרחיקה. התוודעות לצרכים הנפשיים הבסיסיים ביותר שלנו- הכרה, שייכות, הערכה, בהירות, יושרה ועוד- ומיומנות לשדר אותם באופן הבהיר ביותר לסביבתנו. האם לא שווה וכדאי לחזור להדגיש ולהזכיר שאנו שייכים לאותה המדינה, שחוזקה, חוסנה, הצלחתה- היא ההצלחה של כולנו.
הקליטה מהווה הפנמה מקרבת בצורה של הקשבה ממוקדת, נוכחת, ללא הסחות דעת ומחוברת לאמפטיה. בקליטה טובה יש הפנמה של רגש החמלה וההזדהות עם סביבתנו, גם כאשר היא מעוררת קושי.
שילוב, הפנמה, הטמעה ושליטה מיטבית בשני ההרגלים האלו מסייעים להפוך ביקורתיות ושיפוטיות, גם עצמית, להזדהות ולהבנה. להימנע מוויכוחים מיותרים ולפתח קשרים המבוססים על כבוד הדדי, הבנה ושיתוף פעולה. עדיין לא מאוחר להיענות לקריאות להידברות, לעצור את מחול השדים, את התקשורת המרחיקה, המגמדת והאלימה ולעבור לערוץ אחר- לטובת כולנו.
תקשורת מקרבת מזמינה למידה אקטיבית, נוכחת, מודעת ועמוקה של כלי אפקטיבי בתקשורת בינאישית, המגיעה לידי ביטוי בכל אינטראקציה ובכל תחום- מקצועי ואישי כאחד.
זהו מסע מרתק, עמוק ורחב, המבקש וחותר להבין לעומק את מכלול הצרכים העומדים בבסיס ההתנהגות האנושית. היכולת לנתח דפוסי התנהגות, להבין סיבות ותוצאות ולהכיל גישה יותר רכה ויותר מודעת באינטראקציות בינאישיות, היא יכולת אשר תשרת את האדם במסעו המגוון בחיים.
אין לנו זמן כעת לקורס מקיף בנושא, אך ישנה הכוונה לראות את המאחד, לזהות את העיקר, להבין את יחסי העלות והתועלת, את מנעד ההון סיכון ולבחור בשיח מקרב, בתקשורת מקרבת לטובת כלל אזרחי המדינה.
צוות מכון מדע ותודעה קורא לקהילה לאמץ גישה זאת מתוך כוונה שהאדווה תלך ותתרחב וניתן את מאמצינו, היכן שניתן, להתנהלות מסוג שונה.
